תזונה, דיאטה לסוכרתיים לגיל השלישי
מבוא:
הסינדרום המטבולי מוגדר כקבוצה של גורמי סיכון מטבולים אשר משויכים לתנגודת לאינסולין. מעבר לכל גורם סיכון בנפרד אשר מגדיל את הסיכון למחלות לב , סה"כ הגורמים שהם : השמנה , פגיעה במטבוליזם הגלוקוז,דיסלפדמיה ויתר לחץ דם מסוכמים בהגדרה כתסמונת מטבולית אשר מעלה את הסיכון לסוכרת סוג 2 ולמחלות לב. במדינות מפותחות השיעור של התסמונת המטבולית בקרב האוכלוסיה הוא כ 20 אחוז הבוגרת ועולה כתלות בגיל שנובעת בעיקר מעליה במשקל עם הגיל אצל אנשים קשישים ומבוגרים כאחד. המידע כיום מראה כי טיפול דיאטה לירידה במשקל לרבות דיאטה לסוכרתיים משפר מצב פיזי ,איכות חיים ומחלות תלויות השמנה . {1}
גוף העבודה :
מחקר ראשון{2}:
השפעת ארוכת הטווח של העליה במגפת השמנה זה אחד הנושאים השנוים במחלוקת והנחקרים בבריאות הציבור כיום. בגלל ההשפעות המגונות של השמנת יתר ישנה התיחסות לכך וכי הטיפול במצב השמנה יכול לשפר ולהחזיר לקדמותו ולשפר את בריאות הציבור בארה"ב אשר הידרדר בעקבות ההשמנה בציבור.הפחד הגדול יותר מפניו היא הפחד מסוכרת אשר השכיחות שלה עלתה ביחד עם העליה בשכיחות ההשמנה. השפעת השמנה על התמותה הכללית, מחלות לב וגורמי חולים אחרים המקושרים עם השמנה פחת והצטמק עם השנים והעליה בגיל. השיקול שצריך להיבחן כן מבחינה של בריאות הציבור הוא העלות של תוחלת חיים גבוהה עם סוכרת.
על בסיס המידע שנצבר במהלך 16 שנים במחקר NHANES נמצא כי ככל שה BMI גדל באוכלוסיה שהגיל שלה גדול או שווה ל 60 ככה אותה אוכלוסיה הגבירה את הסיכון של לנכיות אשר דוחו עצמאית. הדיווח שנמסר הכיל מידע על נכיות המגבילות בתנועה ועל מגבלות בביצוע מטלות פיזיים וחברתים. נכויות לא עלו משמעותית ב BMI עד 30 אבל עלו דרמתית ב BMI גדול מ 40 .כדי להראות את שכיחות העליה מדובר על עלייה פי 5 עד 9 בשכיחות יחסית לאוכלוסיה במשקל תקין.
הממצאים היותר מענינים של המחקר כי אנשים שמנים מאוד בין השנים 1999-2004 היו בעלי יותר נכות מאשר בעשור הקודם.הסיבה לכך יכולה להיות כי מי ששמן מאוד היום הוא היה שמן מאוד במשך תקופה ארוכה יותר יחסית למחקרי המעקב הקודמים.כמו כן יתכן כי בגלל הארכת תוחלת החיים של החולים הכונים באוכלוסיה וכתוצאה מכך יש יותר אנשים שמנים עם מחלות כרוניות וכמו כן עליה בתוחלת החיים של אדם נכה מעלה את הסיכוי שלו להפוך לשמן אשר מעלה את התדירות של ההשמנה והנכות אצל אנשים קשישים.
ידועות מספר תוצאות של השמנה חוץ מנכות ועליה בסיכון לתמותה שהם סוכרת, מחלות שרירים ( כמו כאבי גב,דלקת פרקים ועוד),מחלות ללביות ודיכאון. כמו כן קימות הגברת הסיכון הפחתה בגמישות וכושר הנשימה.
מחקרים מראים כי השמנה בקרב הקשישים מנבאת יותר שנים של נכות .במחקר אחרון מצביע כי אישה בגיל 65 עם BMI מעל 35 תחייה 2 שנים פחות מהמקבילה במשקל התקין אבל 4 שנים פחות במצב פעיל שזה משמעותי ביותר .מחקרי סקירה אחרונים מראים כי כי נכות בקרב בקרב האוכלוסיה הקשישה עולה בעיקר בגלל העליה בשכיחות ההשמנה . לקשישים נכות יכולה להיות מפחידה יותר מאשר המצב המקדים לנכות בגלל הפגיעה באיכות החיים.
התוצאות של ההשמנה בבריאות הציבור בעיקר מתחלקים בין : מחלות לב וכלי דם,סוכרת ודלקת פרקים.אומנם השמנה יכולה לעלות סיכונים למחלות לב וכלי דם גם בעודף משקל והשמנה קלה .פעילות בריאות הציבור של חינוך לבריאות :הורדת השומן הרווי,הורדת השימוש בטבק , זיהוי טוב יותר וניהול של גורמי סיכון . אומנם מתן תשומת לב לאוכלוסיה בהשמנה יכולה להוריד את הסיכונים של אותה אוכלוסיה אבל היא גם תעלה את הוצאות הטיפול הרפואי.
ההשפעה של ההשמנה על הסוכרת מראה כי יש עליה בסוכרת בהתאמה לעלייה בהשמנה. שינוי הרגלי חיים בהחלט יכול להוריד את מימדי ההשמנה ואת השכיחות של סוכרת סוג 2. למרבה האכזבה תוכנית כזאת עדין לא הגיעה, ולכן שכיחות סיבוכי עלו ביחס לאוכלוסיה למרות השיפור בטיפול בסוכרת סוג 2.
שכיחות דלקת המפרקים באנשים שמנים מראה על חוסר במאמצים במסגרת בריאות הציבור.שכיחות דלקת המפרקים באנשים שמנים היא פי שתיים יחסית לאנשים במשקל תקין.נראה כי שכיחות דלקת המפרקים לא השתנתה בין מחקרי הסקירה הנוכחים והקומים למרות הירידה בסיבות שיכולת לגרום לה אבל עליה בסיכון היחסי שהשמנה תורמת.
נכות היא תוצאה של מצב ההשמנה והאתגר הוא בקידום בריאות שתצמצם אז הנכות בקרב האוכלוסיה בסיכון.אימון מתאים ותוכניות הורדה במשקל יכולות להיות מבטיחות בהקטנת הסיכון לסוכרת,הקטנת הסיכון לדלקת המפרקים ושיפור הכושא הגופני ואסטרטגיה קידום בריאות זאת יכולה להקטין כל אחד מתופעות הנ"ל.
מחקר שני {3}:
במידע שפורסם על ידי EPESE , אשר חקרו את הקשר בין השמנה לסיכון לנכות נמצא כי בעלי ה BMI =24 הם בעלי הסיכון הנמוך ביותר לנכות . לאומת זאת , התמותה הנמוכה ביותר נצפתה אצל אני בעלי BMI בין 25 עד 35 אשר נחשבים לבעלי עודף משקל ולשמנים מאוד.כאשר משקללים את התוצאות נראה כי בעלי עודף המשקל או השמנים חיים יותר אבל חלק יותר גדול מחייהם סובלים מנכות כלשהי ( 2.3 שנים יותר מגברים לא במשקל תקין ו 4.6 שנים יותר מנשים במשקל תקין). כמו כן בין הקשישים בלי הנכות מי שחיי יותר אילו דווקא בעלי המשקל העודף.
ממידע זה הינו מצפים כי עליה בשכיחות ההשמנה ועודף המשקל באוגלוסיה הקשישה תוביל לעליה בשכיחות הנכויות , אשר תהווה מעמסה נוספת על תקציב הבריאות. אבל, ברמה האישית למרות הסיכון לנכות בגלל הארכת לתוחלת חיים ארוכה יותר עודף משקל קל בעת הזיקנה הוא לא בהכרח רע.
אומנם אנחנו צריכים לדעת כי המידע הידוע לנו על ה BMI ותמותה נמדד רק פעם אחת ולכן מידידה בודדה זאת יכולה לערפל את הדינמיות של המשקל במהלך החיים ובעיקר אצל קשישים . שינוי במשקל יכול להעיד על מצב מחלה יותר יותר מאשר מצב תזונתי ומצב פעילות גופנית.מחקרים צריכים יותר לחקור את היסטורית המשקל כולל זמני עליה במשקל ואיך המשקל משתנה עם הגיל ומעמד חברתי – כלכלי . כמו כן צריך להבדיל בין אנשים שעלו במשקל לקראת הזיקנה לבין אנשים שהים שמנים במהלך החיים.
כאשר ידוע ההשפעות הלא חיוביות של השמנה על נכות זה מענין לדעת איך בעצם ההשמנה מגנה מפני תמותה גם כאשר היא מעלה את הסיכון לנכות. אחת הסיבות יכולה להיות כי בהשמנה יש שימוש באנרגיה מהשומן בעת מחלה שאז נצרכת פחות אנרגיה.כמו כן זה אפשרי כי השמנה מעלה את הסיכוי לנכות אבל כאשר כבר יש נכות היא מגנה על פרט זהנ מפני תמותה .
המחלוקת שמתלהטת היא איך לטפל בהשמנה באנשים קשישים.הפחתת משקל יכולה להוריד תחלואה ב:דלקת מפרקים,סוכרת,סיכונים למחלות לב וכלי דם. אבל , ממחקרים שנעשו נראה כי מסכנים בירידה בשריר וגם בשומן והורדת המשקל מעלה את הסיכון לתמותה. עובדות שמעלות התלבטות בקרב הרופאים,אחיות ודיאטניות העוסקים בטיפול בהשמנה בקשישים.במחקרים אחרונים נראה כי תוכנית הורדה במשקל הכוללת ביצוע פעילות גופנית יכולה לשפר את תוצאות התוכנית להורדה במשקל , אבל צריך עוד לבדוק נסיון טיפולי כזה.
סיכום והמלצות:
יש ענין רב בקשר שבין השמנה ונכות אשר עדין אנחנו לא מבינים. כמו כן אין עדין הסכמה לדרך הנכונה להוריד במשקל אצל קשישים אשר לא יביא לעליה בתמותה.
מכיוון שאין כאן המלצות מעשיות הדרך הטובה לדעתי לטפל במצב השמנה בקשישים הוא לשפר את התזונה של הקשיש במידת האפשר ולהתאימה להעדפות של הקשיש אבל בשום אופן לא לנסות להגביל את הקשיש בתזונה כי הגבלה יכולה לגרום רק להחמרת המצב הפיזי של הקשיש. כמו כן אני חושב שכדי לנסות ולעודד פעילות גופנית במידת האפשר אצל הקשישים המותאמת ליכולת הגופנית ולא למטרה של הורדה במשקל אלה בעיקר כדי להעשיר את חיי הפנאי וככה שאיכות החיים תעלה שזה פרמטר חשוב שצריך לענין את מקדם הבריאות המטפל בקשישים או הדיאטן.
אין לשלול טיפול ומעקב על ידי מאמן כושר אישי.
שים לב! השימוש במידע הינו על אחריותך! המידע עשוי להיות חלקי, מוטה או שגוי. היוועץ ברופא בהתאם למקרה האישי שלך.
Tags: תזונה
נושא נוסף שלא נזכר בכתבה הוא נושא חילוף החומרים. ממליצה למי שמתעניין בתחום על הספר: חילוף חומרים מנצח, שנותן הרבה טיפים איך להאיץ את חילוף החומרים בגוף.