מר א.ש בן 45 נהג משאית דיווח לרופא המשפחה על הרגשת עיפות ,צמא , הטלת שתן דחופה  וירידה במשקל של    5ק"ג בתקופה האחרונה , ללא ביצוע של משטר דיאטה או דיאטה מסודרת.

א.ש נשלח לבצע בדיקות דם.

בדיקות מעבדה חריגות:

Fast glucose:  350 mg%

HgbA_1c = 13%

LDL =180 mg/dl

HDL = 32 mg/dl

T.G = 300 mg/dl

מדידות:

גובה: 170 ס"מ

משקל בד"כ: 95 ק"ג.

הקף מותניים :111 ס"מ

מר א.ש הפנה לדיאטן במרפאת סוכרת.

באמנזה תזונתית דיווח ג.נ. על אי סדר מסוים בזמני הארוחות ועל העדפה לפירות  ודברי מתיקה..                  הוחלט שלא להוסיף תרופות לעת עתה, עד לביקורת רפואית חוזרת והחלטה תתקבל ע"פ תגובתו למסגרת הדיאטה שהומלצה.

1. יש לבצע הערכה תזונתית למטופל.(יש למלא את טופס הערכה תזונתית )

1. במסגרת בניית תוכנית טיפול תזונתי יש להתיחס לסעיפים הבאים:

-        מטרות הטיפול התזונתי

-        קביעת צרכים תזונתיים

-         התאמת תפריט אישי בהתאם להמלצות. ( יש להראות גם תבנית לקבוצות מזון ,חלוקה לארוחות. מה הם  הגורמים הממוקדים במקרה זה ומה אמורה להיות כמותם בתפריט ?)

-        הנחיות למטופל

-        סיכום טיפול תזונתי

1. רשום מכתב סיכום טיפול לרופא המשפחה של א.ש

1. ציין בראשי פרקים נושאים  חשובים שיש להדריך את א.ש  במסגרת הטיפול התזונתי.

1. מהם המדדים שבהם תעזר בעת ביצוע  המעקב אחרי א.ש במהלך שלושת החודשים הקרובים ?

1. יש לסכם  בקצרה על סוגי התרופות הפומיות הניתנות לטיפול במחלת הסוכרת כולל מנגנון פעולה של כל תרופה.

.

*  לפתרון תרגיל זה  יש לקרוא את הנחיות הטיפול תזונתי של האגודה האמריקאית לסוכרת.

המאמר נימצא בחומר הקורס בדיאטטיקה. על מאמר זה חלה חובת קריאה.

תשובות לתרגיל:

1.הערכה תזונתית:

נתונים אישיים: שם: א.ש גיל: 45 גובה: 170 ס"מ משקל בד"כ: 95 ק"ג היקף מותניים: 111 ס"מ.

רקע סוציאלי: נהג משאית .

הסטוריה רפואית: לא נוטל תרופות. דיווח על הרגשת עיפות ,צמא , הטלת שתן דחופה  וירידה במשקל של    5ק"ג בתקופה האחרונה , ללא ביצוע של משטר דיאטה.

הסטוריה תזונתית: דיווח על אי סדר מסוים בזמני הארוחות ועל העדפה לפירות  ודברי מתיקה.

הסטוריה תרופתית: לא נוטל תרופות מסוימות ובנוסף לכך ויטמנים ותוספי תזונה.

בדיקה פיזקלית: נראה בריא אך מדווח על הרגשת עייפות.

מדידיות אנתרופמטריות: גיל: 45 גובה: 170 ס"מ משקל בד"כ: 95 ק"ג היקף מותניים: 111 ס"מ.

BMI:32.8719 השמנה דרגה 1.

היקף מותנים>102 מעיד על השמנה בטנית.

נתוני מעבדה: Fast glucose:  350 mg%

HgbA_1c = 13%

LDL =180 mg/dl

HDL = 32 mg/dl

T.G = 300 mg/dl

LDL מעל טווח הנורמה.

HDL<45 תוצאה חריגה.

T.G מעל טווה הנורמה

Fast glucose:  350 mg% מעיד על התפתחות סכרת.

HgbA_1c = 13%.

2.מטרות הטיפול התזונתי:

ירידה במשקל.7% מהשקל הכולל.

שינוי אורח חיים: הורדת השומן הרווי בתפריט,יש לבצע פעילות גופנית 30 דקות בכל יום למשך חמישה ימים בשבוע *במידת האפשר.פעילות אירובית כלשהי(שחיה,הליכה,)ומניעת ישיבה סדנטרית.(150 דקות בשבוע)

הורדת כמות הפחמימות ליום <130 גרם ליום.

מניעת יתר לחץ דם.

הורדת רמות הטריגלצרידים.

העלאת רמות ה-

HDL

הורדת רמות הכולסטרול הכללי וכן גם רמות ה-LDL.

צריכת סיבים תזונתיים,להורדת האינדקס הגליקמי.

הפחתת דברי מתיקה.

ואיזון הסכרת במהלך היום.

קביעת צרכים אנרגתיים:

גיל: 45 גובה: 170 ס"מ משקל בד"כ: 95 ק"ג היקף מותניים: 111 ס"מ.

EER = 662 – 9.53 3 x age + PA x (15.91 x weight + 539.6 x height)

PA=1

EER=2661 ק"קל. זוהי האנרגיה הדרושה לו.

אך על מנת לטפל בהשמנה נוריד לו מהתפריט היומי 500 קלוריות.

כלומר תפריט המתבסס על 2161 קק"ל.

נוזלים=0.035*95=3.325 ליטר ליום.

45% אחוז פחמימות 35% שומן 20% חלבונים

פחמימות :243 גרם ליום. שומנים:84 גרם ליום(הערה יש להתייחס לחלוקת השומנים). עד 7% שומן רווי
עד 10% שומן רב"ר
עד 20% שומן חב"ר

חלבונים:108 גרם ליום.

קבוצות מזון:

הנחיות למטופל:

זמני הארוחות: מומלץ להקפיד על 3 ארוחות עיקריות ביום, ועוד 3-2 ארוחות ביניים, בשעות קבועות. יש להימנע משעות צום ממושכות ומשעות אכילת יתר.

שומן: חשוב להמעיט במזונות המכילים כולסטרול, ולהעדיף מוצרי חלב כחושים, בשר, עוף ודגים- דלי שומן. מומלץ להימנע מאיברים פנימיים, גבינה צהובה וחמאה. השומנים המועדפים הנם שמן זית, שמן קנולה, אבוקדו, טחינה, "ויקול" ואגוזים למיניהם- אך אין להגזים בצריכתם, עקב תכולת האנרגיה (קלוריות) הגבוהה שבהם.

שתיה: חשוב להרבות בשתייה: לפחות 12-10 כוסות ביום- עדיף מים ו, אך מותר בהגבלה סבירה גם תה, קפה ומשקאות קלים דיאט. המנע משתיית אלכוהול, מיצי פירות, משקאות המכילים סוכר, וחלב ניגר.

פירות: פירות מכל סוג וטעם- מכילים סוכר. לכן מומלץ לאכול מנת פרי אחת כל פעם, בשילוב עם מזונות מקבוצות מזון אחרות. לא מומלצת אכילת פרי לפני השינה. כמות הפירות המומלצת עבורך תקבע ע"י הדיאטנ/ית.
חשוב לאכול את הפרי בשלמותו, עם הקליפה, ולא כמיץ פירות.

ירקות: מומלץ להרבות באכילת ירקות, בקליפתם, בכל ארוחה (טריים או מבושלים

פע"ג: יש לבצע פעילות גופנית 30 דקות בכל יום למשך חמישה ימים בשבוע *במידת האפשר.פעילות אירובית כלשהי(שחיה,הליכה,)ומניעת ישיבה סדנטרית.(150 דקות בשבוע)

סיכום טיפול תזונתי:

א.ש קיבל תפריט dash.ניתן טיפול למניעת התקדמות הסכרת.ובנוסף לכך מניעת דיסלפידמיה.

3.מכתב סיכום טיפול לרופא:

א.ש קיבל תפריט dash.ניתן טיפול למניעת התקדמות הסכרת.ובנוסף לכך מניעת דיסלפידמיה. אני ממליץ על בדיקת HgbA_1c בעוד שלושה חודשים ובנוסף לכך על בדיקת C  פפטיד.בדיקת שתן.

4. נושאים חשובים :

כל מה שלא מובן בתפריט ליצור איתי קשר במשך כל היום.

להיות מאוזן מבחינה סכרתית במהלך היום .כולל לדעת להשתמש בגלוקומטר וכן במידת הצורך ע"פ מרשם רופא: תרופות פומיות.יש לשאול כל דבר בנושא שאיננו ברור.

יש לבצע פע"ג מסודרת .

להרבות בשתייה במהלך היום 12 כוסות מים.

יש להיצמד לתפריט התזונתי.

לחלק את הארוחות באופן מסודר לאורך כל היום.

אם ישנם מזונות שאינך אוהב תאמר לי ונחליפם בהתאם לבקשתך.

בהצלחה ובכל בעיה אני לרשותך.

5.המדדים שאני יעזר בהם במהלך שלושת החודשים הקרובים הינם:

משקל בד"כ, הקף מותניים, Fast glucose, HgbA_1c, LDL, HDL, T.G, בדיקת שתן, בדיקת C  פפטיד.

ביצוע אנמנזה חוזרת,לשוחח עם המטופל להבין אם חל שינוי,האם הוא התקדם בטיפול וכו..

6.סיכום התרופות הפומיות:

• Sulfonylureas

Repaglinide

Nateglinide

תרופות אלו משפיעות על הפרשת אינסולין.

Biguanides

Thiazolidinediones

תרופות אלו משפיעות על סינתזת  אינסולין.

Acarbose

Miglitol

תרופות אלו מעכבות את ספיגת פחמימות.

מנגנון פעולה של כל תרופה:

Sulfonylureas:

מעודדים הפרשת אינסולין מתאי הביטא בלבלב.

עובדים עם תעלת K\ATP .

משפיעים על הרגישות לאינסולין.

תרופות בארץ : Glybetic, Glucorite, Daonil..

Repaglinide and Nateglinide:

מורידים את הרגישות לתעלת K\ATP

מעודדים הפרשת אינסולין מתאי הביטא בלבלב.

מבנה כימי שונה מ- Sulfonylureas.

תרופות בארץ : Novonorm

Biguanides:

אנטיהיפרגליקמיה.

מעכבי גלוקאוגנזה.

מעכבי 6-גלוקוז-פוספטאז.

מורידים עמידות לאינסולין.

לא מגבירים הפרשת אינסולין.

METFORMIN:

מורידים יצור תאי ביטא להפרשת אינסולין.

ידוע כ- Glucophage, Glucomin

ידוע כמוריד A1c.

Thiazolidinediones:
מגביר רגישות לאינסולין.

גורם לביטוי של גנים.

מגביר את יעילות הגלוקוז לרקמות העיקריות :שריר ,כבד,שומן.

תרופות בארץ : Avandia

Alpha-Glucosidase Inhibitors:

מניעת ספיגת הפחמימות.

Pramlintide:

מעכב הפרשת גלוקגון.

מוריד תאבון.

תפריט דיאטה תאריך:21.12.08

שם: א.ש

סוג הדיאטה:לסכרתיים

פרטים מאפיינים:דל כולסטרול;דל שומן רווי.

שים לב! השימוש באתר הינו על אחריותך. המידע עשוי להיות חלקי, שגוי או לא מדויק. יש להוועץ ברופא בהתאם למקרה האישי שלך!

צריך להקפיד מאוד ולהתעקש על כך שהילדים ילמדו שחייה בגיל צעיר ככל האפשר. לימוד שחייה בתקופת הקיץ הינו פעילות חיובית, טובה וחיונית המבוצעת בזמן המתאים ביותר: קיץ, חום ועודף פנאי.

ניתן לשלב שיעור שחייה עם קייטנה ובכך להשיג מספר מטרות חשובות: פעילות גופנית החשובה לשמירה על בריאות נכונה, משקל תקין ושיפור הכושר, הפעלת הילד בזמן החופש וקשרים חברתיים.

שחייה ניתן ללמוד דרך הדרכה פרטית במקרים של חוסר ידע מוחלט בשחייה או דרך קבוצה למטרת שיפור סגנון או צבירת נסיון בשחייה.

השחייה יעילה לשיפור הבריאות ושמירה על דיאטה גם אצל מבוגרים, שחייה שורפת 3 קלוריות על כל 1609 מטר פר 0.5 ק”ג של משקל גוף.למשל אם אתה שוקל 75 ק”ג ולוקח לך 30 דקות לשחות 1609 מטר לכן אתה שורף 900 קלוריות במהלך שעה של שחייה.

השחייה הינה ספורט מעולה המשפר סיבולת לב ריאה, שורף קלוריות, אינו גורם להזעה כמו בספורט יבשתי מכל סוג- ומהנה!

טיפול כללי/ רפואי במחלה

ככל שהפרעות האכילה מאובחנות ומטופלות מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי להחלמה מהירה ותמידית.
הטיפול הבסיסי כולל טיפול רפואי , טיפול תזונתי, וטיפול פסיכולוגי אישי.
הטיפול התרופתי הניתן הוא בד"כ נוגדי דיכאון ממשפחת ה- SSRI, כשהנפוץ והמוכר ביותר מביניהם הוא הפרוזק.
החומר הפעיל בתרופה גורם לעיכוב תהליך הניצול החדש של המוליך העצבי סרוטונין ובכך רמתו במוח עולה. לסרוטונין תפקיד ראשי בתחושות וברגשות הקשורים למצב רוח, דכאון, ונמצא יעיל בטיפול לדיכאון, לחרדה חברתית, טורדנות כפייתית וכמו כן בבולימיה נברוזה.

טיפול תזונתי במחלה:

קיימת העדפה ברורה של צריכת פחמימות לחולים אלו, כנראה עקב נסיון לשפר את רמת מצב הרוח ולהפיג את במתח ע"י רמות סרוטונין במוח. לדוגמא מומלץ לאכול שטניות, שיבולת שועל, כוסמת וחיטה, אלו מאכלים עתירי פחמימות.
מומלץ להקפיד על מספר התנהגויות אכילה:
הקפדה על ארוחת בוקר, הקפדה ומדידה של כמות המזון, הפחתת גורמי מתח, והרחקת מזונות שעלולים להוות "טריגר" לאכילה בבית.

כמו כן יש להמנע ממזונות משומרם, מעובדים משקאות ממותקים, מוגזים, קמח לבן או סוכר לבן, אלכוהול וקפאין.
כל אלה הנזכרים הנ"ל נותנים לנו הרגשת שובע וסיפוק למרות שבפועל לא הכנסנו לגופנו שום גורם תזונתי משמעותי.

תוספי תזונה מומלצים: מולטי ויטמינים המכילים את כל הויטמינים והמינרלים החיוניים לגוף, במקרה והחולה אובחן כאנמי, יש ליטול ברזל בנוסף.
-אחת התופעות לוואי בבולמיה היא הפסקת המחזור החודשי מה שמראה שהחולה בסיכון לנטילת סידן מן העצמות. הסידן הוא המינרל לו הגוף זקוק בכמויות הגדולות ביותר. חיוני לתפקוד מערכת העצבים, הדם והקרישה. במצב של חוסר הגוף "ייקח" סידן מן העצמות ויכול להוביל להדלדלותן ולכן נציע לחולי הבולמיה לאכול מזונות עשירים בסידן כמו:מוצרי סויה, קטניות, אגוזים, שומשום ומוצריו, מוצרי חרובים וכו…

שים לב: המידע כאן הינו כללי, חלקי ועשוי להיות לא מדויק או מוטעה. השימוש הינו על אחריותך. היוועץ ברופא בהתאם למקרה האישי שלך!

תזונה, דיאטה לסוכרתיים לגיל השלישי

מבוא:

הסינדרום המטבולי מוגדר   כקבוצה של גורמי סיכון מטבולים אשר משויכים לתנגודת לאינסולין. מעבר לכל גורם סיכון  בנפרד אשר  מגדיל את הסיכון למחלות לב , סה"כ הגורמים שהם : השמנה , פגיעה במטבוליזם הגלוקוז,דיסלפדמיה ויתר לחץ דם מסוכמים  בהגדרה כתסמונת מטבולית אשר מעלה את הסיכון לסוכרת סוג 2 ולמחלות לב. במדינות מפותחות  השיעור של התסמונת המטבולית בקרב האוכלוסיה  הוא כ 20 אחוז הבוגרת ועולה כתלות בגיל שנובעת בעיקר מעליה במשקל עם הגיל אצל אנשים  קשישים ומבוגרים כאחד. המידע כיום מראה כי  טיפול  דיאטה לירידה במשקל לרבות דיאטה לסוכרתיים משפר  מצב פיזי ,איכות חיים  ומחלות תלויות השמנה . {1}

גוף העבודה :

מחקר ראשון{2}:

השפעת ארוכת הטווח של העליה במגפת השמנה זה אחד הנושאים השנוים במחלוקת והנחקרים בבריאות הציבור כיום. בגלל ההשפעות המגונות של השמנת יתר ישנה התיחסות  לכך וכי הטיפול במצב השמנה יכול לשפר ולהחזיר  לקדמותו ולשפר את בריאות הציבור בארה"ב אשר הידרדר  בעקבות ההשמנה בציבור.הפחד הגדול יותר  מפניו היא הפחד מסוכרת  אשר השכיחות שלה עלתה ביחד עם העליה בשכיחות ההשמנה. השפעת השמנה על התמותה הכללית, מחלות לב  וגורמי חולים אחרים המקושרים עם השמנה פחת והצטמק עם השנים והעליה בגיל. השיקול שצריך להיבחן כן מבחינה של בריאות הציבור הוא העלות של תוחלת חיים גבוהה עם סוכרת.

על בסיס המידע שנצבר במהלך 16 שנים במחקר  NHANES   נמצא כי  ככל שה BMI גדל  באוכלוסיה שהגיל שלה גדול  או שווה ל 60  ככה אותה אוכלוסיה  הגבירה את הסיכון של לנכיות אשר  דוחו עצמאית. הדיווח שנמסר הכיל מידע על נכיות המגבילות בתנועה ועל  מגבלות בביצוע מטלות  פיזיים  וחברתים. נכויות  לא  עלו משמעותית  ב BMI  עד 30  אבל עלו דרמתית ב BMI  גדול מ 40 .כדי להראות את שכיחות העליה  מדובר על עלייה  פי 5 עד 9 בשכיחות יחסית לאוכלוסיה במשקל תקין.

הממצאים היותר מענינים של המחקר  כי אנשים שמנים מאוד בין השנים 1999-2004 היו  בעלי יותר נכות מאשר  בעשור הקודם.הסיבה  לכך יכולה להיות  כי מי ששמן  מאוד היום הוא היה שמן מאוד במשך תקופה  ארוכה  יותר יחסית למחקרי המעקב הקודמים.כמו כן יתכן כי בגלל  הארכת תוחלת החיים של החולים הכונים באוכלוסיה  וכתוצאה מכך יש יותר אנשים שמנים עם מחלות כרוניות וכמו כן עליה בתוחלת החיים של אדם נכה מעלה את הסיכוי שלו להפוך לשמן אשר מעלה את  התדירות של ההשמנה והנכות אצל אנשים קשישים.

ידועות  מספר תוצאות של השמנה  חוץ מנכות  ועליה בסיכון לתמותה שהם סוכרת, מחלות שרירים ( כמו כאבי גב,דלקת פרקים ועוד),מחלות ללביות ודיכאון. כמו כן קימות הגברת הסיכון הפחתה בגמישות וכושר הנשימה.

מחקרים מראים כי  השמנה   בקרב הקשישים  מנבאת יותר שנים של נכות .במחקר אחרון מצביע כי אישה בגיל 65 עם BMI  מעל 35  תחייה 2 שנים פחות מהמקבילה במשקל התקין אבל 4 שנים פחות במצב פעיל שזה משמעותי ביותר .מחקרי סקירה  אחרונים מראים כי  כי נכות בקרב בקרב האוכלוסיה הקשישה עולה  בעיקר בגלל העליה בשכיחות ההשמנה . לקשישים נכות יכולה להיות מפחידה יותר מאשר המצב המקדים לנכות בגלל הפגיעה באיכות החיים.

התוצאות  של ההשמנה בבריאות הציבור  בעיקר מתחלקים בין : מחלות לב וכלי דם,סוכרת ודלקת פרקים.אומנם השמנה יכולה לעלות  סיכונים  למחלות לב וכלי דם גם בעודף משקל והשמנה קלה .פעילות בריאות הציבור של חינוך לבריאות :הורדת השומן הרווי,הורדת השימוש בטבק , זיהוי טוב יותר וניהול של גורמי סיכון . אומנם מתן תשומת לב לאוכלוסיה בהשמנה  יכולה להוריד את  הסיכונים של אותה אוכלוסיה אבל היא גם תעלה  את הוצאות  הטיפול הרפואי.

ההשפעה של ההשמנה על הסוכרת  מראה כי יש עליה בסוכרת בהתאמה לעלייה בהשמנה. שינוי הרגלי חיים בהחלט יכול להוריד את  מימדי ההשמנה  ואת  השכיחות של סוכרת סוג 2. למרבה האכזבה תוכנית כזאת  עדין לא הגיעה, ולכן שכיחות סיבוכי   עלו ביחס לאוכלוסיה למרות השיפור בטיפול בסוכרת סוג 2.

שכיחות דלקת המפרקים באנשים שמנים מראה על חוסר במאמצים במסגרת בריאות הציבור.שכיחות דלקת המפרקים באנשים שמנים היא פי שתיים יחסית לאנשים במשקל תקין.נראה כי שכיחות דלקת המפרקים לא השתנתה בין מחקרי הסקירה הנוכחים והקומים למרות  הירידה  בסיבות שיכולת לגרום לה אבל עליה בסיכון היחסי שהשמנה תורמת.

נכות היא תוצאה של מצב ההשמנה  והאתגר הוא בקידום בריאות שתצמצם אז הנכות  בקרב האוכלוסיה בסיכון.אימון  מתאים ותוכניות הורדה במשקל  יכולות להיות  מבטיחות  בהקטנת הסיכון לסוכרת,הקטנת הסיכון לדלקת המפרקים ושיפור הכושא הגופני ואסטרטגיה קידום בריאות זאת יכולה להקטין כל אחד מתופעות  הנ"ל.

מחקר שני {3}:

במידע שפורסם על ידי EPESE  , אשר חקרו את הקשר בין השמנה  לסיכון לנכות  נמצא כי בעלי ה BMI =24  הם בעלי הסיכון הנמוך ביותר לנכות . לאומת זאת , התמותה  הנמוכה ביותר נצפתה אצל  אני בעלי BMI  בין 25 עד 35 אשר נחשבים  לבעלי עודף  משקל ולשמנים מאוד.כאשר משקללים את התוצאות נראה כי  בעלי עודף המשקל או השמנים חיים יותר אבל חלק יותר גדול מחייהם סובלים מנכות כלשהי ( 2.3 שנים  יותר מגברים לא במשקל תקין ו 4.6  שנים יותר מנשים במשקל תקין). כמו כן בין הקשישים בלי הנכות מי שחיי יותר אילו דווקא בעלי המשקל העודף.

ממידע זה הינו מצפים כי עליה בשכיחות ההשמנה  ועודף המשקל באוגלוסיה הקשישה תוביל לעליה בשכיחות הנכויות , אשר תהווה מעמסה נוספת על תקציב הבריאות. אבל, ברמה האישית   למרות הסיכון לנכות בגלל הארכת לתוחלת חיים  ארוכה יותר   עודף   משקל  קל בעת הזיקנה הוא לא בהכרח רע.

אומנם אנחנו צריכים  לדעת כי המידע הידוע לנו על ה BMI    ותמותה  נמדד רק פעם אחת ולכן מידידה בודדה זאת יכולה לערפל את הדינמיות של המשקל במהלך החיים ובעיקר אצל קשישים . שינוי במשקל יכול להעיד על מצב מחלה  יותר  יותר מאשר מצב תזונתי ומצב פעילות גופנית.מחקרים צריכים  יותר לחקור את היסטורית  המשקל  כולל זמני   עליה במשקל ואיך המשקל משתנה עם הגיל ומעמד חברתי  – כלכלי  . כמו כן צריך להבדיל בין אנשים שעלו במשקל לקראת הזיקנה לבין אנשים שהים שמנים במהלך החיים.

כאשר ידוע  ההשפעות  הלא חיוביות של השמנה על נכות  זה מענין  לדעת איך בעצם ההשמנה מגנה  מפני תמותה גם כאשר היא מעלה את הסיכון לנכות. אחת הסיבות יכולה  להיות כי בהשמנה יש שימוש באנרגיה מהשומן בעת מחלה שאז נצרכת פחות אנרגיה.כמו כן זה אפשרי כי השמנה מעלה את הסיכוי לנכות אבל כאשר כבר יש נכות  היא מגנה על   פרט זהנ מפני תמותה .

המחלוקת  שמתלהטת היא איך לטפל בהשמנה באנשים קשישים.הפחתת משקל יכולה  להוריד תחלואה ב:דלקת מפרקים,סוכרת,סיכונים למחלות לב וכלי דם. אבל , ממחקרים  שנעשו נראה כי מסכנים בירידה בשריר  וגם בשומן  והורדת המשקל מעלה את הסיכון לתמותה.  עובדות שמעלות התלבטות בקרב הרופאים,אחיות  ודיאטניות העוסקים בטיפול בהשמנה בקשישים.במחקרים אחרונים נראה כי תוכנית הורדה במשקל הכוללת ביצוע פעילות גופנית  יכולה לשפר את תוצאות התוכנית להורדה במשקל , אבל צריך עוד  לבדוק  נסיון טיפולי כזה.

סיכום והמלצות:

יש ענין רב  בקשר שבין השמנה ונכות אשר עדין אנחנו לא מבינים. כמו כן אין עדין  הסכמה  לדרך הנכונה להוריד במשקל אצל קשישים אשר לא יביא לעליה  בתמותה.

מכיוון שאין כאן המלצות  מעשיות  הדרך הטובה לדעתי  לטפל במצב השמנה בקשישים הוא  לשפר את התזונה של הקשיש במידת האפשר  ולהתאימה להעדפות של הקשיש אבל בשום אופן לא לנסות להגביל  את הקשיש בתזונה  כי הגבלה יכולה לגרום רק להחמרת המצב הפיזי של הקשיש.  כמו כן אני חושב שכדי לנסות ולעודד פעילות גופנית במידת האפשר אצל הקשישים המותאמת ליכולת הגופנית ולא למטרה של הורדה במשקל אלה בעיקר כדי  להעשיר את חיי הפנאי  וככה שאיכות החיים תעלה שזה פרמטר חשוב שצריך לענין את מקדם הבריאות המטפל בקשישים או הדיאטן.

אין לשלול טיפול ומעקב על ידי מאמן כושר אישי.

שים לב! השימוש במידע הינו על אחריותך! המידע עשוי להיות חלקי, מוטה או שגוי. היוועץ ברופא בהתאם למקרה האישי שלך.

השפעת תזונת ילדים עם תוספי סידן על צפיפות העצם בילדים בריאים.
מטה אנליזה של ניסוי קלינים.
מטרות:
להעריך את האפקטיביות של תוספי הסידן כדי לשפר את צפיפות המינרלים בעצם (אשר נמדדם בגרמים ל סנטימטר רבוע) בילדים בריאים וכדי לקבוע אם ההשפעות שנראו נוצרו בגלל גורמים אחרים שהמשיכו לאחר שנפסקו לקיחת תוספי הסידן אצל הילדים. סוגי הגורמים שיכולים להיות מעורבים הם:מין,כמות הסידן הנצרכת ללא ההתערבות, שלב ההתבגרות המינית,גזע,פעילות גופנית ואחרים.
מקורות המחקר :
המידע של המחקר נלקח מתוך 19 מאמרים קלינים שבדקו את מטרת המחקר ועמדו קריטריונים של המקורות הספרותים,של נגישות המידע ומחקרים קלינים שבדקו תזונת ילדים.
שיטת הסקירה:
המחקרים שנבדקו לצורך התוצאות היו מחקרים קלינים בעלי קבוצת פלצבו וקבוצת מחקר אשר נטלה תוספי סידן. המחקר צריך היה להתקים על ילדים בריאים אשר נמשך לפחות 3 חודשים ובעל מדידות צפיפות עצם של בסיום המחקר וגם במשך 6 חודשים לאחר סיום המחקר.
תוצאות המחקר :
המחקרים הכילו 2859 ילדים בגילאי 3 – 18 כאשר 1367 קיבלו תופסת סידן ו 1426 קיבלו פלצבו. כמות הסידן לצורותיו השונות הייתה בין 300-1200 מ"ג ליום בקבוצת המחקר . לפי המטה אנליזה של התוצאות לא נראה כל שינוי בצפיפות המינרלים של העצם הצוואר ובעמוד השדרה. ישנה השפעה קלה בלבד על כמות הכללית של מינרלי העצם בגוף כלומר שינוי של 0.14 (בגרמים ל סנטימטר רבוע ,p=0.05 ,רווח בר סמך :0.01-0.27 ).בעצמות הגוף העליונות שהם הכתפים והידים השינוי היה 0.14 (בגרמים ל סנטימטר רבוע ,p=0.05 ,רווח בר סמך :0.04-0.24) כאשר בבדיקות שלאחר סיום נטילת תוסף הסידן נראה כי השפעה על עלית צפיפות המינרלים בעצם נשאר רק בעצמות הגוף העליונות שהן בעיקר הידים והכתפים בשינוי של 0.14 (בגרמים ל סנטימטר רבוע ,p=0.05 ,רווח בר סמך :0.01-0.28 ) . אין עדות לכך כי מין הילד , כמות הסידן לפני תחילת הניסוי , גזע או רמות פעילות גופנית השפיעו על התוצאות .
מסקנות:
נראה כי ההשפעה הקטנה של תופסת הסידן על ריכוז המינרלים בפלג הגוף העליון שהם בעיקר הידים והכתפים לא סביר שישפיעו על הקטנת הסיכוי לשברים הן בילדות והן בהמשך החיים . ההשפעות לא משמעותיות לפחות ברמה של בריאות הציבור.
תזונה נבונה, דיאטה מתונה, ושמירה על תפריט מתון ומאוזן הינם חשובים ככלל לשמירה על הבריאות.

המידע כאן עשוי להיות חלקי או שגוי ולכן השימוש על אחריותך! היוועץ ברופא בהתאם למקרה הפרטי שלך.

הסיבות להמלצות של המנעות מחלב באות מרקע של שתי סיבות.

הסיבה הנפוצה היא הרגישות ללקטוז ( Lactose intolerance ) אשר קורה כאשר אנזים הלקטאז לא מיוצר בצורה מספקת בתאי המעי הדק או לא מיוצר בכלל. תפקיד הלקטאז המעי הוא פירוק הדו סוכר לקטוז לגלוקוז וגלקטוז . כתוצאה ממחסור באניזים הלקטוז , הלקטז מגיע מגיע למעי הדק ומפורק שם על ידי החיידקים לחומצה לקטית,מתאן וגם מימן . החומצה הלקטית והלקטוז אשר לא פורקו גורמים לשלשול אוסמוטי בגלל שהמעי סופג יותר מים כדי להשוות ריכוזים אוסמוטים בין תוך המעי הגס למחוץ אליו . המתאן והמימן לאומת זאת יכולים לגרום להיוצרות גזים ולנפיחות הבטן וגם לכאבי בטן כתוצאה מכך.הרגישות ללקטוז מאובחנת על ידי מבחן נשימה למימן אשר הנפוצה ביותר אבל קיימות שיטות נוספות רבות הבודקות רגישות ללקטוז על ידי בדיקת חומציות צואה או נוכחות גלקטוז בדם למשל. {1}

הסיבה הפחות נפוצה להימנות מחלב היא אלרגיה לחלבון החלב או למספר חלבוני חלב

(Milk allergy) המתווכת על ידי נוגדן IgE אשר מפעיל את המערכת החיסונית כנגד חלבוני החלב . התגובה של מערכת החיסון יכולה להיות כה חזקה עד לקבל שוק אנאפילקטי אבל לרוב מדובר בתגובות מערכת החיסון שהן פחות חמורות שמאופיניות ונראות בעיקר על העור ושאח מהם זה הגרד . כמו כן קיימת גם אלרגיה לחלבון החלב של מתווכת על ידי הנוגדן IgE .{1}

הקשר בין תזונה לחולי :

במקרה של של תגובה דלקתית שרך תיווך הנוגד IgE והגעה עד שוק אנאפילקטי בעצם קיימת סכנת חיים ומחייבת טיפול תרופתי כדי להקטין את התגובה החיסונית כמו בהשפעות פחות חמורות עדין נפגעת איכות החיים הן בגלל מראה העור במחלות כמו פריחה וגרדת או במצבים יותר קשים של תגובה חיסונית הגורמים להקרות ולעצירות . {2}במקרים של אי סבילות ללקטוז אומנם אי אפשר להגיע לשוק אנאפילקטי אבל גזים ונפיחות והתכוצות הבטן אכן סימתומים שכחים למצב של אי סבילות ללקטוז בלתי מטופלת.{1}

עקרונות תזונתים:

במצב של תגובה חיסונית לחלבוני החלב אי אפשר לצרוך כל מוצר חלב או אפילו מוצרים שכתוב שלא מכילים חלב כי מספיק בכמות קטנה כי לעורר תגובה חיסונית לחלבון החלב.במקרה ויש במוצר הנצרך חלקיקי חלב כתוצאה מאי סטריליות עדין יהיה אפשר לפתח תגובה אלרגית חריפה .{1}

במצב של אי סבילות ללקטוז אומנם עקרונית אפשר לאכול טיפה לקטוז אבל בכל זאת צריך לשמור את רמות הלקטוז בתחום המנימום האפשרי כאשר ככל שעולים בכמות כך תופעות לאי סבילות גדלים . ברמת העיקרון אם אוכלים כמה גרמים של לקטוז המחולקים על פני הארוחות ולא לצרוך מעל 12 גרם לקטוז באותה ארוחה {1}

מקרי סוכרת דורשים התייחסות מיוחדת. בכדי לשפר את הצלחת התהליך מומלץ להצטרף אל קבוצת תמיכה לדיאטה המאפשרת ניהול נכון ויעיל יותר.

מקורות:

Shike M, 2005. Modern nutrition in health and disease , Lippincott Williams & Wilkins pp

1512-1527

המידע כאן חלקי ועשוי להיות שגוי או מוטעה. השימוש הינו על אחריותך. היוועץ ברופא בהתאם למקרה שלך.

לאחרונה מדובר רבות בדיאטה חדשה: דיאטת 3 שעות.
הכוונה כמובן אינה לדיאטה שמבצעים אותה במשך 3 שעות בלבד ואז נפתרת בעייה המשקל העודף, אלא לדיאטה מתונה יחסית שהקו המנחה שלה הוא ארוחה סבירה בכל 3 שעות לאורך היום.
בזמן השינה אין צורך להתעורר כדי לאכול.
הרעיון של דיאטה זו אינו חדש, כבר שנים רבות ישנן המלצות של דיאטטיקאים לביצוע דיאטה של ארוחות רבות ומתונות לאורך היום במקום ארוחות מעטות וכבדות.
התאמת הארוחות ללוח זמנים של 3 שעות יכול להתאים לפעילות ההורמונלית של הגוף, שכן ידוע שהורמון אינסולין בגוף מגיע לרמתו המקסימלית (פיק) בכל 3 שעות.
אכילה של מספר ארוחות כאלו עשויה לשמור על רמה מאוזנת של פעילות הגוף, לעזור בחילוף חומרים תקין ולהיות צעד חשוב בדיאטה בריאה ונכונה.

אז מה אוכלים כל 3 שעות?
אוכלים ארוחה מתונה שאינה מכבידה על הבטן ויתכן שאינה משביעה לחלוטין. לאחר זמן מה האוכל יתעכל ותחושת השובע תגבר.
מחלקים את סך הכל הקלוריות שצורכים ביום לארוחות קטנות יחסית, וכך מצליחים לעבור את היום ללא תחושת רעב משמעותית וללא זלילה מופרזת.
300-400 קלוריות בארוחה יכולים לתת מענה לצריכה קלורית נחוצה.

צום עלול לגרום להשמנה!
תמיד עדיף לאכול מסודר ולא לעשות שום שינוי קיצוני, ובוודאי שלא צום משמעותי.
אדם שמן שנמצא בעודף משקל סובל במקרים רבים מחילוף חומרים איטי.
אם לא יאכל 10 שעות- חילוף החומרים ירד אפילו יותר. כעת ארוחה של 2000 קלוריות (שאינה ארוחה חריגה אצל מי שסובל מעודף משקל) תהפך לשומן יותר מאשר היתה נאכלת במנות קטנות ולאורך היום.

הרזייה: מה שנכנס פחות מה שיוצא.
בשורה תחתונה, הירידה במשקל תלויה בכמות המזון, ערכו הקלורי ומרכיביו, פחות כמות הקלוריות אותה אנו מוצאים.
המשותף לדיאטות השונות הוא הנסיון להפחית בכמות הקלוריות אותן אנו צורכים תוך כדי קושי מינימלי בביצוע הדיאטה.
לכן, אין דיאטת קסם, אלא שיטות שונות להקלה ויעול תהליך הדיאטה.

איך עושים דיאטת 3 השעות?
ניגשים לדיאטיקאי ונועצים בו.
קוראים ספרות בנושא.
עושים חשבון נפש פנימי ובודקים מה ואיך אנו אוכלים.
מקבלים החלטה על הרצון לרדת במשקל למען בריאות הגוף וחיים ארוכים.

איך יודעים אם רמת הכולסטרול תקינה?
בדיקת רמת כולסטרול נעשית על ידי בדיקת דם פשוטה ושגרתית. אם הזמינו אותך לבדיקת שגרה של קופת חולים- אל תהסס! גש לבדיקה וברר את מצב הכולסטרול שלך. בדיקת הדם בודקת גם שומנים בדם וערכים חשובים אחרים.

בדיקת דם כואבת!
שבץ מוחי כואב פי כמה! בדיקת הדם לא באמת כואבת. מדובר על הליך פשוט יחסית שאינו כואב יותר ממכה קטנה שלא היינו שמים לב אליה במהלך היום. התהליך היזום של הבדיקה וכל הבירוקרטיה סביבה מעצימים את החוויה ועושים אותה פחות נעימה. מבחינה מעשית הבדיקה אינה סיפור גדול. מפחד מהבדיקה? אין מה לעשות, תתעלה על עצמך, קח את עצמך בידיים ותבדק. להזכירך שוב: השתלת לב כואבת יותר.

מה רמת כולסטרול תקינה?
אין תשובה חד משמעית לשאלה זו, אולם יש ערכים ממוצעים שנבדקו במהלך השנים וכפי שידוע היום אלו הערכים שיש לשמור עליהם.

מיוחד ומקורי.

.

ביום בהיר אחד, בגיל 40, קיבלתי זימון מקופת חולים מכבי להגיע בשישי בבוקר לקופת חולים ולבצע בדיקות כלליות: גובה, משקל, BMI, בדיקת דם, כולסטרול, שומנים בדם וכדומה.
הרצון הראשון שלי היה להתעלם מההזמנה ולזרוק אותה לפח, ביום שישי בבוקר אני עסוק, אני שותה קפה עם חברים ואין לי זמן לשטויות.
אולם לאחר מחשבה החלטתי דווקא כן לגשת ולהיבדק. אפשר להפסיד יום אחד של בית קפה, אבל לא כדאי להפסיד את ההזדמנות למחוק מרשימת המטלות מטלה אחת שנמצאת שם כבר חודשים או שנים "לעשות בדיקת דם שגרתית"
ואמנם, ניגשתי אל קופת החולים, נשקלתי, נמדדתי ונדקרתי. וטוב שעשיתי את זה! ביום שני בבוקר מתקשר אלי רופא המשפחה שהייתי אצלו לאחרונה לפני 3 שנים ומודיע לי חגיגית שיש לי עודף שומנים וכולסטרול בדם, ושאגיע אליו לקחת תרופה. כמו קודם החלטתי ברגע הראשון שאת הרופא אפגוש מתישהו, אולם הוא התעקש שאגיע היום, המרשם מוכן וצריך רק לקחת אותו מהפקידה.
לא היה טעם להתווכח, ניגשתי אל הרופא ואפילו נכנסתי אליו כדי לקבל הטפה על הצורך שלי בדיאטה.
המשקל שלי לא מספיק גבוה כדי שקופת חולים תשלח אותי לדיאטיקן, אבל קיבלתי רשימות והמלצות כלליות של סוגי מזון שמומלצים עבורי.
המלצה חשובה שהרופא המליץ היא ללכת ברגל כחצי שעה מדי יום, לא הליכה נינוחה אלא צעדה מהירה ומבזבזת אנרגיה.
ספורט אני לא מתכוון לעשות, אבל צעשה היא פעולה שבאה בחשבון ואפשר לעמוד בה. חצי שעה-שעה ביום או יומיים אפשרית לביצוע.

המלצות של קופת חולים מכבי עבור מי שסובל מעודף כולסטרול:

הכולסטרול ניתן להורדה דרך תזונה מתאימה ונכונה.
מומלץ להפחית במידת האפשר את צריכת השמן לכל סוגיו והשומנים בתפריט היומי.
אם משתמשים בשמן כדאי שהוא יהיה שמן זית או קנולה. כאשר קונים שמן יש להסתכל על המריכיבים שלו. שמנים שונים נראים אותו הדבר אולם יתכן הבדל משמעותי ביניהם של סוגי המרכיבים. לכן אין לקנות שמן מסוים כי הוא במבצע אלא לקנות לפי הערך הבריאותי של השמן.
יש להפחית את השימוש בחמאה או במרגרינה, ולהעדיף שימוש בשמן זית במידת האפשר. ניתן גם להשתמש בממרחים שונים ומופחתי קלוריות במקום בחמאה או במרגרינה להם יש ערך קלורי גבוה מאוד.
יש להמנע מאכילת בשר בקר אדום או אברים פנימיים, ולהשתדל להחליף אותם בבשר הודו ועוף. כמובן שאין לאכול את העור של העוף גם אם הוא טעים!
יש להמנע ממוצרי חלב עם אחוז שומן גבוה כמו גבינות שמנות, גבינה צהובה וכדומה.
יש לאכול מקסימום 2 ביצים בשבוע- כולל ביצים שנמצאות במאכלים שונים, זה דבר שנראה לי קצת בלתי אפשרי עבורי, יש ביצים בכל דבר.
צריך לאכול יותר סיבית תזונתיים שהם גרגירי חומוס, ירקות ופחרות עם קליפה, קוואקר וכדומה.
אפשר להוסיף שן שום או כוס יין ביום.
צריך לעשות פעילות גופנית למשך חצי שעה לפחות 3 פעמים בשבוע.
השאלה הגדולה היא מה קורה הלאה, האם אני יכול לעמוד בכל המשימות האלו? האם אפשר להתמיד בהן לאורך זמן? האם דיאטה מסוג זה יעילה להורדת כולסטרול? אדע רק בעתיד.